<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ישמעאל בן פאבי</h1>
<h2>דף נז.</h2>
ישמעאל בן פאבי. היה מן הכהנים הגדולים שהיו צדיקים בבית שני. ושימש בכהונה עשר או אחת עשרה שנה כדאיתא בפ"א דסדר יומא [ט' ע"א]. ומפני שהיה צדיק גמור קורהו תלמידו של פינחס כדאיתא בפסחים בשלהי פרק מקום שנהגו [נ"ז ע"א] ובשלהי כריתות [כ"ח ע"א], פתחו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן פאבי. גרסינן בפרק טרף בקלפי [יומא ל"ט ע"א] י"ד שנה ששימש שמעון הצדיק בכהונה גדולה [היה הגורל עולה בימין] ולשון של זהורית מלבין ונר מערבי דולק ואש של מערכה מתגבר ועולה וכו'. כל אותן מדות טובות לא זזו כל ימי ששימש שמעון הצדיק בכהונה גדולה, דהיינו ארבעים שנה. מכאן ואילך פעמים היו ופעמים לא היו. וי"ל שבימי ישמעאל בן פאבי ויוחנן כהן גדול עד שלא נעשה צדוקי ובימי רבי אליעזר בן חרסום ויוחנן בן נרבאי שהיה כמו כן צדיק גמור, שאף עליו צווחה עזרה שיכנס, היו סימנין הללו. אבל בשאר ימי הכהנים אע"פ שיהושע בן גמלא היה צדיק, כמו שכתבתי בסדר יהושע, כיון שעל ידי שוחד נכנס לכהונה גדולה כדאיתא בפרק הבא על יבמתו [יבמות ס"א ע"א] דמרתא בת בייתוס עיילא ליה לינאי מלכא תרקבי דדינרי עד דאוקי ליהושע בן גמלא בכהנא רברבא, אין זה מן המובחר. ועיין למעלה בסדר יהושע בן גמלא, שכתבתי כמו כן שם מעשים מישמעאל בן פאבי שעשה שתי פרות. הכל כמו שכתבתי למעלה. ורבי ישמעאל בן אלישע שהיה צדיק גמור שראה השכינה כמו שכתבתי למעלה. ונראה דהוא היה בסוף בזמן החורבן, וגרסינן התם בפרק טרף בקלפי [יומא ל"ט ע"ב] (שארבע עשרה) [ארבעים] שנה קודם החורבן לא היה הגורל עולה בימין כלל ולא היה לשון של זהורית מלבין. לא מעון וחטא הכהנים, אלא עון הדור גרם שכבר נתרבה השנאה והתחרות בירושלים לאין מרפא. ובספר יוסף בן גוריון [פע"ט] כתוב כי שמעון ראש הפריצים הרג את ענני הכהן הגדול איש חסיד. וי"ל כיון שעל ידי שוחד [היו] דוחין אלו את אלו, אף הצדיקים היו נידחין וכמה היו בדור אחד שעברו מכהונה גדולה על ידי אלמות ושוחד.
